FLOW HIJACKED

יכולת הפעולה מתקיימת בתוך שדה של אפשרויות. הגוף, הזיכרון, הקשרים, הסביבה והזמן יכולים להרחיב או לצמצם אותו.

חיזוי, חיזוק ובולטוּת מוטיבציונית פועלים יחד. דופמין משתתף בלמידה ובמוטיבציה; הוא אינו ״חומר עונג״ ואינו הסבר מלא.

רמזים והקשרים עשויים לקבל ערך מנבא. עם החזרה, מסלול אחד יכול להיעשות נגיש יותר, בזמן שאפשרויות אחרות עדיין קיימות אך קשה יותר להגיע אליהן מן המצב הנוכחי.

הנוף המשתנה הוא אנלוגיה דינמית, לא מדד אבחוני. הוא מאפשר לראות יחד היסטוריה, דחק, הסתגלות, הרגל ותלות במסלול שכבר נעשה.

למידה, הרגל, זיכרון, דחק, גמילה, שינה, רגש, תכנון, מצב הגוף, קשרים וסביבה יכולים להגביל זה את זה על פני כמה קני מידה.

הסבר מערכתי אינו מוחק אחריות. הוא שואל אילו צעדים, תמיכות ותנאים הופכים פעולה אחרת לאפשרית באמת במצב הזה.

מרחק בזמן, מאמץ, אי־ודאות, דחיפות גופנית, הקשר לעצמי העתידי והמצב הנוכחי יכולים לשנות את משקלן של תוצאות עתידיות בהחלטה של עכשיו.

החלמה תלויה בהיסטוריה של המערכת. היסטרזיס משמש כאן כאנלוגיה מערכתית זהירה: הדרך החוצה אינה חייבת להיות הדרך שבה נכנסנו, רק בכיוון ההפוך.

ביטחון, שינה, זמן, טיפול, פסיכותרפיה, תרופות כשיש להן מקום, מסגרת, תנועה, קשרים, קהילה ותוצאות שונות שחוזרות ונלמדות יכולים להרחיב את השדה. אין חבילה אחת שמתאימה לכולם.

מדעי המוח, פסיכולוגיה, פסיכותרפיה, מדע ההחלמה, החוויה מבפנים, קשרים, בריאות הנפש, רווחה וראיות מאירים חלקים שונים של מערכת אנושית אחת.

במערכת בריאה יותר יכולים להיות יותר מקומות יציבים לעמוד בהם, יותר דרכים ביניהם ויותר אפשרויות להסתגל ולחזור. זו סינתזה של Flow Hijacked, לא ציון קליני.