חיים ארוכים צריכים להיות גם חיים רחבים.

לשתות ולאכול משהו שאפשר לשאת, ולשמור על הטיפול שנקבע.

לפגוש לזמן קצר אור יום או את העולם שבחוץ, אם זה בטוח ומתאים רפואית.

לנוע שתיים עד חמש דקות — או לשנות תנוחה ולנשום ליד חלון פתוח.

לשלוח הודעה כנה אחת: ״היום צר לי; בבקשה הישארו איתי בקשר״.

לבחור משימה אחת שמגינה על שתים־עשרה השעות הבאות, ואז להפסיק להוסיף דרישות.

לקום בטווח שעות שחוזר על עצמו ולפגוש את היום לפני שפוגשים את הפיד.

למקם אוכל, תרופות ותנועה במקום שבו הם באמת יכולים לקרות.

להגן על מרווח אחד של ריכוז ועל מרווח אחד עם אדם אחר.

לסיים משימה אחת באופן מכוון; לולאות פתוחות צורכות קשב.

לסיים את היום בהאטה שקטה; כשמשתמשים ב־NSDR, למקם אותו לפני השינה כמעבר אל המנוחה.

לזהות את הדרך המהירה שמנסה להשתלט על השעה, בלי לבייש את הצורך שמתחתיה.

להוסיף חיכוך לדרך המסוכנת וקשר אנושי לפני פרק הזמן החשוף.

להפוך דרך בטוחה אחת להקלה למיידית, גופנית ומדויקת.

להשאיר חי תפקיד אחד שאינו ״מטופל״, ״מכור״ או ״אדם בהחלמה״.

לבנות סצנה אחת בשבעת הימים הקרובים שנותנת לעתיד צורה אנושית.

לצבור תנועה אירובית ברמה בטוחה; גם הליכה נחשבת.

לאמן כוח פעמיים כשזה מתאים, ולתת מקום גם לשיווי משקל ולתנועה.

להכין סביבת אוכל אחת שמקלה על הבחירה המועילה הבאה.

להשקיע בקשר אחד לפני שהבדידות נעשית מצב חירום.

ללמוד, ליצור, לתקן או לעזור בדרך אחת שהייתה חשובה גם בלי מחיאות כפיים.

להשאיר רפואה מונעת בלוח השנה; סיכון שאינו מורגש אינו מגיב למוטיבציה.

לנסח את ההחלטה האמיתית, לא רק את בקשת המידע.

לבקש כמה דרכים, מחירים ומה בראיות היה משנה את התשובה.

לבקש טיעון נגדי חזק לפני שמקבלים סינתזה בטוחה בעצמה.

לאמת טענות רפואיות, משפטיות, כספיות ובטיחותיות מול מקורות אנושיים מוסמכים.

לבחור בשיחה עם האנשים שיחיו עם ההשלכות.